ביגאוי אבנר נ' ועד בית ככר העצמאות ע"י נאמן פרננד

החלטה

1.בפני התנגדות לביצוע 3 שיקים, על סך כולל של 15,000 ₪, שהוגשו לביצוע בהוצאה לפועל ע"י המשיב, מר אבנר ביג'אוי, נגד המבקש, ועד הבית בכיכר העצמאות 14.

ההתנגדות המקורית תוקנה לאחר קבלת רשות, וגרסת המבקש, מפי חבר הוועד מר מרק ליבוביץ (להלן:"ליבוביץ"), היא בקצרה, כדלקמן: המבקש הזמין מאת המשיב שירותי בניה, בקשר עם עבודות שיפוץ ברכוש המשותף בבניין. הצעת מחיר ראשונית נמסרה ואושרה ולאחריה הוסכם על הרחבת היקף העבודות, הפעם בלא הצעת מחיר בכתב. היקף העבודות הכולל הוא כ-92,000 ₪. המשיב לא השלים את העבודות עליהן הוסכם, ואת חלקן לא ביצע באופן נאות, וכן השתהה בביצוע העבודות, עד שחדל להגיע לבניין. משכך, הודיע המבקש למשיב על ביטול ההתקשרות, וביטל את 3 השיקים האחרונים שנמסרו למבקש, הם השיקים שבפני עתה. בתצהיר לא פורטו הסכומים שהושקעו ע"י המבקש בהשלמת חלק מהעבודות שלא הושלמו ע"י המשיב, וגם לא שווי העבודות שלא בוצעו כלל, אם כי צורף שלל של קבלות על עבודות שונות, המעידות על תשלומים לבעלי מקצוע שונים.

עיקר טענות המבקש הוא קיזוז, כשלון תמורה מלא, לאור הטענה שבגין העבודות שבוצעו שולם ביתר, ומכאן כי לא ניתנה תמורה בעד השיקים האחרונים, ומכל מקום, גם לאור ביטול ההתקשרות, ולחילופין, כשלון תמורה חלקי קצוב.

2.ליבוביץ נחקר ארוכות על תצהירו, התקשה – אולי גם בשל קשיי שפה – ליישב סתירות לכאורה שעליו בין גרסתו למקצת מהמסמכים שהוצגו, הן בנוגע למועדים בהם הושגו הסכמות שונות, והן בנוגע לעצם הסכומים השונים שנקבעו באותן הסכמות-לכאורה. כן עלה מחקירתו, כי חלק לא קטן מהקבלות שצורפו לתצהירו, לכאורה הקבלות שנועדו לתמוך בטענת הקיזוז, כלל אינן קשורות לעבודות שהוזמנו מאת המשיב.

3.לפי הוראות סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, תידון התנגדות לביצוע שטר כדרך שדנים בבקשת רשות להתגונן. בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'...

בהקשר לזה, ידוע הוא, כי בשלב ההתנגדות אין בוחנים כיצד תוכל המבקשת להוכיח את טענותיה, אלא יוצאים מנקודת הנחה שאמת בפיה (כל עוד לא קרסה גרסתה, וגרסתה לא קרסה) ובוחנים אם טענותיה מהוות הגנה בפני התביעה השטרית (ר' לדוגמא: ע"א 1266/91 קרן נ. בנק איגוד, פ"ד מ"ו(4)196). ובנוסף יש לזכור, כי הדין כיום הוא, שבתביעה שטרית בין צדדים קרובים ניתן להעלות טענות הגנה חוזיות הנוגעות לעסקת היסוד (ר' דנ"א 258/98, צמח נ. שלשבסקי, פ"ד נ"ה(4)193).

4.לאחר ששקלתי כיצד יש ליישם הלכות אלה לענייננו, סבורני שתיק זה נופל לגדר אותם מקרים, בהם בית המשפט כמעט ועושה חסד עם המבקש, בנותנו לו רשות להתגונן (השווה: א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 324, והפסיקה המובאת שם).

הטעם לכך הוא, שחרף הסתירות הרבות שנתגלו בגרסת המבקש, בחלק מהמקרים עד כדי התפתלויות ברורות בחקירה (ראה טענות המשיב בעניין זה בסע' 13-18 לסיכומים מטעמו), וחרף התמיהה הרבה המתעוררת נוכח מה שניתן להגדיר, בעדינות, כאנדרלמוסיה בכל נושא הקבלות, וטענת הקיזוז הנסמכת עליהן, ושבעצמה אינה נוקטת בסכום כולל – בכל זאת עסקינן בגרסה שבסופו של יום לא ניתן לומר עליה שהיא קרסה מכל וכל, או כי "ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו", כדברי בית המשפט העליון בקטע שצוטט לעיל.

5.כך, ליבוביץ נותר עקבי בגרסתו, שהיקף העבודה המלא היה 92,000 ₪, שרכיבים מסוימים של העבודה לא בוצעו, ושההסכם בוטל בהודעה בכתב עקב מה שנראה, לגרסת המבקש, כהפרה ברורה ויסודית של ההסכם ע"י המשיב. מכלול עובדות אלה מקים גרסת הגנה שלבטח – אלמלי הבקיעים שנפערו בה – טובה הרבה יותר מ"הגנה ולו בדוחק".

6.באיזון בין גרסת ההגנה שעלתה, כאמור לעיל, לבין הסתירות הרבות, שגם בלא קביעת מהימנות מקשים על קבלת אותה גרסה עצמה, סבורני שנכון במקרה זה להתנות מתן רשות להתגונן בהפקדת סך 15,000 ₪ – הוא סכום קרן השיקים – בקופת בית המשפט.

7.סוף דבר: אם יופקד סך 15,000 ש"ח בתוך 30 יום, תינתן רשות להתגונן, והאמור בסעיף 8 להלן יחול, כשהמועדים נמנים מיום המצאת הקבלה עבור ההפקדה לב"כ המשיב. אם לא יופקד הסכום האמור במועד האמור, יראו את ההתנגדות כאילו נדחתה, והליכי ההוצאה יחודשו.

הוצאות הבקשה, בסך של 1,800 ₪ בצירוף מע"מ, תשולמנה בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי, לרבות במקרה של דחיית ההתנגדות עקב אי הפקדת הערובה.

8.ככל שתופקד הערובה, ולאור סכום השיקים, יידון התיק בסדר דין מהיר. המשיב יגיש השלמת מסמכים מטעמו בהתאם להוראות תקנה 214 ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, בתוך 30 יום, עם העתק ישירות למבקש. המבקש יגיש השלמת מסמכים מטעמו בהתאם להוראות אותה תקנה, בתוך 30 יום מקבלת מסמכי המשיב, עם העתק ישירות למשיב. תצהירי עדות ראשית יוגשו בו זמנית בתוך 30 יום מהגשת מסמכי המבקש.

המזכירות תעקוב, ותקבע את התיק לישיבה מקדמית בהתאם לצורך ועל פי המועדים האמורים.

ניתנה היום, כ' טבת תש"ע, 06 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: